לעתים קרובות קיים בלבול בנוגע להגדרה של מוגבלות ושל אלו המתמודדים עמה. בספרות המחקרית וכן בחקיקה קיימות הגדרות שונות למוגבלות ולכן יש צורך בגיבוש סטנדרטיזציה למושג המוגבלות. במאמר קצר זה תוכלו ללמוד מיהו אדם עם מוגבלות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), שמהווה את החוק המתקדם ביותר בתחום. בנוסף, יוצגו נתונים בסיסיים בנוגע לשכיחות של המוגבלות באוכלוסייה.

התאמה לצרכי המעסיק

הגדרת אדם עם מוגבלות נקבעה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998):

"אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים"

כלומר, מדובר בהגדרה רחבה הכוללת בין היתר:

>        אנשים המתניידים בכיסאות גלגלים

>        אנשים עם לקות למידה

>         אנשים עם מוגבלות שמיעה או ראיה

>        אנשים עם מוגבלות נפשית

>        אנשים החולים במחלות המשפיעות על תפקודם – כאבי גב חריפים, דלקות מפרקים, סכרת, סרטן וכדומה.

לפי הספרות המקצועית אחד מכל ארבעה ישראלים מגדיר עצמו כאדם עם מוגבלות ואחד מכל תשעה כאדם עם מוגבלות חמורה. שיעורים אלה צפויים לעלות עם הארכת תוחלת החיים, בעקבות חשיפה לתאונות ומלחמות, ובזכות ההישרדות הרבה יותר
של יילודים ואנשים החולים במחלות קשות. בניגוד לדעה הרווחת, מרבית האנשים עם מוגבלות לא נולדו כך, אלא הפכו להיות אנשים עם מוגבלות במהלך חייהם, כתוצאה ממחלה, מתאונות עבודה, תאונות דרכים, פעולות איבה, פעילות מערכת הביטחון ועוד.